הבעל שם טוב

“התורה היא נצחית” - וגם עתה יש בחינת הדלקת נרות המנורה ברוחניות.

('כתר שם טוב’ הוספות אות קעח)

                                              המגיד ממעזריטש

עבירה גורמת שכחה - מפני שעבירה גוררת עבירה ושוכח את ה’ יתברך ועושה עוד עבירה. והתשובה - גורמת הזכרון.

ורמז לדבר: “שמן זית” - שזית קשה לשכחה, ושמן טוב לזכרון. וכמו שהשמן גנוז בתוך הזית, כך התשובה גנוזה בתוך העבירה, לפי שהתשובה היא מצות-עשה מתרי”ג מצות, אבל אינו יכול לעשות תשובה אלא אם עשה עבירה תחלה, נמצא שהתשובה גנוזה בתוך עבירה.

)'לקוטי אמרים’ אות ריז)

                                              כ”ק אדמו”ר הזקן

חנוכה הוא מצוה מדברי-סופרים, וידוע אשר “ערבים עלי דברי סופרים”, ולכן יומי דחנוכה שמונה המה, והוא גילוי בחינת שמיני, מעין הגילוי דלעתיד. וזהו ג”כ ענין שמיני עצרת, דהנה ליכא מידי מדרבנן דלא רמיזא באורייתא, ובאורייתא הוא ענין שמיני עצרת.

('סה”מ תשח”י’ - ע’ 333)

                                             כ”ק אדמו”ר האמצעי

וזהו בכללות ענין הדלקת נר חנוכה, שהוא להדליק ולהעלות את הניצוצות דישראל השוכנים למטה בחושך בגופים חומריים להאירם באור החיים בתוספת אור בהירות והבהקה יתירה, והוא ע”י השמן שבנר.

('מאמרי אדמו”ר האמצעי’ - מקץ ע’ שלא)

                                           כ”ק אדמו”ר הצמח-צדק

חנוכה מותר בעשיית מלאכה, לפי שאין ההארה באה בגילוי למטה במלכות רק בבחינת הודאה, ומכל מקום, נגד אור הנר עצמו עכ”פ אסור להשתמש לאורו, לפי שהנר עצמו הוא המשכת אור החכמה סתימאה שלמעלה מהשתלשלות ואין להשתמש בו לצורך קיום התמידי של העולמות, כדי שלא ינקו החיצונים, ולכן נהגו שלא לעשות מלאכה כלל בזמן שהנרות דולקים והארה זו מאירה כו’. אבל לאחר הסתלקות הארה זו מותר לעשות מלאכה לפי שאין הגילוי בפנימיות כנ”ל.

('ספר הלקוטים’ אות ח’ ע’ תשיז)

                                                כ”ק אדמו”ר מוהר”ש

מצאו פך שמן חתום בחותמו של כהן גדול: כהן גדול הוא בחינת אריך-אנפין, והחותם הוא בחינת יסוד דאריך-אנפין, ואי אפשר להמשיך בחינה זו בעולמות הנבראים בבחינת גילוי, ולכן אסור להשתמש לאורה.

('ספר המאמרים - תרכ”ט’ ע’ ט)

                                                 כ”ק אדמו”ר מהורש”ב

מלכות יון טמאו כל השמנים, דזהו התגברות חכמות חיצוניות על חכמה דקדושה, וכמאמר “כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל כו’”, דזהו מצד התגברות חכמות חיצוניות ר”ל. וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום התקינו נרות חנוכה, שהוא ענין “ותורה אור”, בחינת מקור התורה, להאיר גם החשך לאהפכא חשוכא לנהורא.

('ספר המאמרים - תרמ”ז’ ע’ עט)

                                                   כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ

שני הנסים, פורים וחנוכה, הם פלאים אלקיים שהביאו לקידוש השם הכי גדול. העולם כולו, העמים כולם, ראו את הפלאים האלקיים שלהם זכה עם ישראל. ומכל-מקום, שונים שני נסים אלה בכך, שבנס פורים היתה הצלת הגוף היהודי, ובנס חנוכה - הצלת הרוח והמוסר היהודי.

('לקוטי-דבורים’ ח”א ע’ 525)

                                          כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א

...האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו - שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו - שאז יהי’ העולם כולו מואר באור האמיתי דהתגלות כבודו של הקב”ה בתכלית השלימות.

ובימים אלה, ככל שמוסיפים יותר בעניני תורה ומצוותי’, “נר מצוה ותורה אור”, כולל ובמיוחד ע”י הדלקת נר חנוכה, ובפרט באופן של “פירסומי ניסא” בכל העולם, ממהרים ומזרזים עוד יותר ומביאים בפועל את הגאולה האמיתית.

(משיחת נר א’ דחנוכה ה’תשנ”ב - במעמד “פרסומי ניסא” עולמי)