א.

כדי להגיע לכולל ברעננה, בו אני לומד, צריך לחכות בכל בוקר בנקודת איסוף בנתניה, לשם מגיעה הסעה ואוספת את כל האברכים. ביום מן הימים, כשההסעה בוששה לבוא, סימנתי בידי למכוניות העוברות במקום, על מנת 'לתפוס' טרמפ לרעננה. לאחר מספר דקות עצר לידי רכב שרד שעל פי חזותו של הנהג ניכר היה שהוא בעל ממון רב. הלה שאל אותי לאן ברצוני להגיע, כשעניתי לו לאן אני צריך, טען שהוא נוסע בכיוון ההפוך, סגר את הדלת ונעלם בין כמויות המכוניות ששעטו בעת ההיא במורד הכביש. חלפו מספר דקות והנה הוא חזר אלי והציע לי לעלות, כשהוא מבטיח שייקח אותי לרעננה.

במהלך הנסיעה הוצאתי כמנהגי את ספר התניא וקראתי בקול רם את השיעור היומי שהיה באותה עת באחד מהפרקים של 'אגרת התשובה'. חלפו כמה רגעים כשלפתע אני שומע קולות בכי. הסתובבתי לכיוון הנהג ונדהמתי, הנהג מחזיק את ההגה בידו וממרר בבכי. שאלתי לסיבת הבכי שתקף אותו, הוא ניסה למחות את דמעותיו ולאחר כמה רגעים החל לספר. הדברים שהוא השמיע באוזני רק הדהימו אותי עוד יותר. הוא עומד בשעות הקרובות לעשות שתי דברים: "להחזיר את הרכב שאנו נוסעים בו להוצאה לפועל ו... לאבד את עצמי לדעת". הצטמררתי למשמע דבריו וניסיתי במשך כל הנסיעה לשדל ולשכנע אותו לחזור בו מהחלטתו. הלה אט אט נפתח אלי וסיפר לי שבעבר היו בבעלותו מספר רב של משרדי תיווך והמזל האיר לו פנים, עד שבאחד מן הימים הפך לעשיר מופלג. לאחרונה, בצורה בלתי מובנת כלל, התהפך הגלגל והוא החל להפסיד את כל רכושו. בתחילה אשתו התגרשה ממנו ולאחר מכן העסקים התחילו להתדרדר, כמה מן העסקאות שעליהם שם את כל הונו ירדו לטמיון. באחד הימים, לאחר שעשה מספר הלוואות בנקאיות מבלי שיהיה להם כיסוי, עיכלו רשויות החוק והבנק את הבית ועכשיו הוא הולך להחזיר את הדבר האחרון שנותר בידו,  את הרכב. על אף עיצבונו וייאושו הרב, נסכתי בו תקווה ועידוד, והצלחתי לשכנעו להימנע מל...

 בסיום הנסיעה סיפרתי לו על האפשרות היקרה מפז שיש בידנו כעת, לכתוב לרבי מלך המשיח באמצעות ה'אגרות קודש'. בקשתי ממנו שבעוד כמה שעות יבוא לאסוף אותי, ניסע יחד חזרה לנתניה ונכתוב על כך לרבי.

כשהגעתי לכולל, תקפו אותי נקיפות מצפון על כך שדחיתי אותו בכמה שעות, אולי הייאוש יגבר עליו והוא יבצע ח"ו את מה שחשב. חששותי נגוזו כמה שעות אחרי, כשסיימתי את לימודי וראיתי אותו ממתין לי במכוניתו.

נסענו יחדיו לביתי ולאחר שקיבל על עצמו מספר החלטות טובות, נטל את ידיו וניגש לכתוב לרבי על מצבו. במכתב שנפתח מונה הרבי מספר דברים שיכולים להוציא את האדם ממרה שחורה, כשאחד מהם היא הכנסת ה'שמחה' ולהקפיד על מצוות תפילין. כשסיימתי להסביר לו על ה'מכתב של הרבי' תוך שאני מתבל את דברי בסיפורי מופת מדהימים שאירעו בזכות ברכותיו הקדושות שהתקבלו באמצעות אגרות הקודש, פצחנו בריקוד שמח ונלהב שנמשך על פני דקות ארוכות. ביציאתו מן הבית, הבטיח להקפיד על הנחת תפילין בכל יום חול.

לאחר כמה שבועות הוא התקשר וסיפר, שבשונה מהעבר, הוא כבר רואה אור בקצה המנהרה ועסקיו מתחילים להתאושש אט אט. לאחרונה דיברתי איתו ובהתלהבות רבה סיפר איך שעסקיו חזרו לשגשג כבעבר ועל כך שהוא לא מפספס אף יום מבלי להניח תפילין.

ב.

לפני כמה חודשים הגיעו אלי זוג שזה עתה נישא, בבקשה לכתוב לרבי שיהיה להם דרך צלחה, חיים מאושרים ושיזכו עוד השנה לזרע של קיימא. הם קיבלו על עצמם כמה החלטות טובות הנוגעות לנישואיהם והתיישבו לכתוב. בעמוד שנפתח קיבלו ברכה שיזכו לחבוק בן, ובסיום המכתב כותב הרבי "ובנוגע לבנה של האישה שהוא מגמגם, טוב שיהדר במצוות הציצית". שאלתי את האישה, אחיך מגמגם? היא ענתה לי בתדהמה "כן. מהיכן הרבי יודע זאת?". היא סיפרה שאחיה לא גמגם בעבר, אך באחת משנות הילדות אחזה בו בהלה והוא החל לגמגם. הורי הוציאו הון עתק אצל כל מיני רופאים מומחים בתחום, אך איש לא הצליח להפסיק אצלו את הגמגום וזה כבר כמה שנים שהוא כך. המשפחה, לצערנו,  כבר התרגלה למציאות העגומה הזאת. היא הייתה שרויה בהלם גמור בכך שהרבי נתן תשובה כל כך ברורה. למחרת היא הודיעה לי שהוא קיבל על עצמו את הוראתו של הרבי מלך המשיח ורכש לעצמו ציצית מהודרת. לאחר תקופה לא ארוכה, שמחו כולם לשמוע שוב את קולו של הילד...

ג.

סעודות השבת בביתי מלאה תמיד באורחים. לפני כמה שנים  שמנו לב, אני ואשתי, שבין האורחים ישנו בחור גרוש וצעירה רווקה בוגרת ממכון אלטע. חשבנו לשדך בניהם, אך כשהצענו לצעירה את ההצעה, הסתייגה מכך מסיבות שונות והתחמקה בטענה שהיא צריכה לחשוב על הנושא. כך העניין נדחה בכל פעם.

במוצאי שבת אחד היא ביקשה ממני לכתוב מכתב לרבי מלך המשיח שליט"א, משום שהוצעה לה מקום חדש לעבודה ומכמה סיבות היא מתלבטת ורוצה לראות מהו דעתו של הרבי בכך. היא ניגשה לספריה והוציאה בטעות ספר אגרות הקודש של הרבי הריי"ץ. כשהיא פתחה את הספר בנוכחותי היא נדהמה, היה כתוב שם בנוגע לעניין השידוך, יש לפנות למר... שזהו שם משפחתו של הבחור. בנוגע לעבודה שולל הרבי את הכדאיות שבכך. רגעים ארוכים היא עמדה המומה, לא יודעת איך לעכל את התשובה.