חזרה לכותרות

  13 שנה לשיחה הידוע אודות זבח לה' בבצרה
"ועל דרך זה בקשר למאורעות בימים האחרונים על דבר המלחמה בבבל, שאינו נוגע ואינו פוגע באף אחד מישראל, וכל ההפחדות וכו' הוא דבר שאין לו ממשות כלל, (ואין צריך לעשות פעולה כדי להשמר מזה, אלא כשישנה הוראה על ידי הממונים ולהתנהג כאילו שישנו דבר) ואף אלו שנפגעו מזה, בוודאי יהיה להם רפואה קרובה ורפואה שלימה ואין לאומות העולם שליטה על ישראל כלל, וכפי שראו שלא עלתה בידם לפגוע בירושלים עיר הבירה דארץ הקודש, ואדרבה ירושלים תלך מנצחון לנצחון
בימים האחרונים רואים שהקב"ה מחריב ומהרס את מלכות בבל על דרך "זבח לה' בבצרה" ובאופן שלא יהיו קבועים במקומם כפי שהיה עד עתה (משא"כ שאר אומות העולם הרי אינם קבועים מאז שסנחריב בילבל כל העולם, משא"כ בנוגע לבבל עצמו, שלהיותו דלעומת זה והמנגד דירושלים נשאר קבוע עד עתה) - על ידי זה שאומות העולם החריבו את עיר הבירה דבבל ואת הארמון של השליט והשליט עצמו הוא נע ונד ממקום למקום - ללא כל קביעות, ועד שניתקו את כל התקשורת שלהם עם עיר הבירה.
ויהי רצון שאומות העולם ימשיכו בזה בהירוס אחר הירוס וחורבן אחר חורבן עד לשלימות הניצחון בזה, כולל העשרים אחוז (או כמה אחוזים שלא יהיה) שנשארו. וכשם שהחלה קיום הנבואה על דבר מפלת בבל - כן תוגמר עד שלימות הביטול דבבל ועל ידי כך תתמלא ירושלים מחורבנה של בבל (ע"ד נתמלאה ירושלים מחורבנה של צור) ויהיה 'והייתה לה' המלוכה'.
ומכל עניין  צריך להיות הוראה בעבודת השם וכידוע סיפורי החסידים שלמדו הוראה חדשה מטכסיסי מלחמה ועד"ז בענייננו - שהקב"ה מבטל כל ענייני בבל - כל ענינים המבלבלים ליהודי כדי שיוכל לעבוד ה' מתוך שמחה וטוב לבב, וגם העניינים שנדמה לו שהם מבלבלים לו בעבודתו - הקב"ה מבטלם. ועוד הוראה, שעל כל אחד ואחד להרוס ולהחריב ולבטל כל ענייני "בבל" שבו, כלומר העניינים הבלתי רצויים שבחלקו בעולם". 
זבח לה' בבצרה...
בדבר מלכות בשיחה המוגהת של פרשת בא תנש"א בהערה 121: "ולהעיר ממארז"ל פרה זו מצרים.. אדומה זו בבל.. תמימה זו מדי.. אשר אין בה מום זו יון... אשר לא עלה עליה עול זו אדום... ושחט אותה לפניו,שנאמר כי זבח לה' בבצרה וגו' - ולהעיר מהדגשת בצרה" (התוועדויות תנש"א חלק ב' עמ' 186 הערה 121). 
כי זבח לה' בבצרה.....
יומיים לאחר סיום מלחמת המפרץ בשנת תנש"א, ש"פ כי תשא טז' אדר תנש"א הרבי החל לדבר  אודות המלחמה בבצרה:  ויה"ר שהקב"ה יעזור להם ויצליח אותם במלחמתם בבצרה - לא "בצר" שבמדבר ("את בצר במדבר"), אלא "בצרה" שבאדום, עלי' נאמר "הנה זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה", "עתיד שר של אדום לטעות כסבור שבצרה היא בצר במדבר" (התוועדויות תנש"א חלק ב')
על דברי הרבי "עוד חזון למועד" מעניין לציין את דברי רש"י על הפסוק בחבקוק ב' ג' "עוד חזון למועד":
"עוד חזון למועד. עוד עתיד לקום נביא לקץ שנים שיתגלה לו חזון למתי יהיה מועד מפלת בבל וגאולת ישראל".

חזרה לכותרות