אין כמו שמחת-תורה ב-770... הריקודים,ה"לחיים", ההקפות ו"הקולע'ס". אבל מעל הכל הייתה ההתוועדות שלאחרי תפילת מנחה: שולחנות ארוכים למלא רחב העין פירמידות מכל כיוון ואלפי אלפי משפיעים ותמימים, אנ"ש ומקורבים מכל רחבי תבל. כולם מצטופפים ועומדים בכל מקום אפשרי. אפילו על העמודים שלמול בימת ההתוועדויות תלויים מספר ילדים...

במרכז "סעוון סעוונטי" ניצב שולחן ההתוועדיות והכסא האדום לשם נשואות כל העיניים.
הרבי פה! כולם יודעים ומרגישים זאת, אבל רוצים לראות...
הקהל מנגן את ניגוני הרביים, ניגון רודף ניגון: הרבי שליט"א, מלך המשיח, אין כמוך בעולם... צמאה לך נפשי... הלב מלא עד גדותיו צר מלהכיל.
בעיצומה של ההתוועדות נעמד הרה"ג הרב הענדל אב"ד דמונטריאל קנדה, וקורא את פסק הדין שהרבי הוא משיח ונביא עליו חתומים יותר ממאתים רבנים מורי הוראה. קריאת "אמן" אדירה בוקעת מפי קהל האלפים. התחושה היא שהנה באה ההתגלות.
בסיום ההתוועדות לאחר תפילת ערבית נשאר הקהל העצום לראות פני מלך: חלוקת כוס של ברכה מסיום התוועדות שמחת-תורה דשנת תשמ"ט.
התשוקה לראות את הרבי בגלוי הולכת ומתעצמת. רבי, עד מתי??? אך בד בבד מרגישים כולם כי (כמילות השיר): "סון סבנטי הוא המקום הכי יפה בעולם - כי כאן נמצא הרבי, ונותן כוחות לכולם"