מלאים בתקווה ובציפייה דרוכה, מתוך שמחה וטוב לבב, של הנה אט אט אנו זוכים להתגלות; "וראה כל בשר כי פי ה' דיבר" בגאולה אמיתית והשלמה כזאת שאין אחריה גלות, התאספו ובאו מאות מתושבי קראון הייטס, אנשים, נשים, אורחים ומקורבים רבים לקונגרס משיח העולמי שנערך זה השנה התשיעית ברציפות. הקונגרס שמאורגן על ידי "המטה העולמי לקבלת פני משיח", מאגד תחת קורת גג אחת את טובי המרצים והמשפיעים ליום שלם של מתנה לרבי והכנה ראויה ונאותה ליום הגדול ג' תמוז.

לבושים בבגדי חג, עטופים בארשת פנים רצינית אך שמחה ונכספת, לאחר ששבו מתפילת שחרית במניין כ"ק אדמו"ר מה"מ בבית חיינו, מילאו המשתתפים כאיש אחד בלב אחד כיאה ללגיון אמיתי של מלך, את הכיסאות שהוכנו מבעוד מעוד בהיכל ישיבת ליובאוויטשער ישיבה שברחוב אולבני. בניגוד לשנים הקודמות, נערך הקונגרס ביום ראשון ר"ח תמוז, בכדי להוות הכנה ראויה ולתת הזדמנות שווה גם לאלו שבכל ימות השבוע טרודים בעבודתם, ליטול בכך חלק.

לב מי לא יחרד, עשר שנים אנו חסידיו וצאון מרעיתו של הרבי וכלל עם ישראל, שרויים בהעלם והסתר נורא. אם בשאר ימות השנה, ובכל רגע ורגע אנו עטופים בקמיעה ובקשה ל"ותחזנה עיננו" בהתגלותו של הרבי מה"מ בעייני בשר, הרי שבימים אלו שבהם החל הניסיון הקשה והרבי מה"מ נעלם מענינו הגשמיות, גדלה תשוקה זו ומתחדדת עוד יותר. הרצינות שמציאות זו מחייבת קמלה בשמחה אמיתית וטהורה של הנה הנה משיח בא וכלשונו של הרבי; כבר בא.

הקונגרס השנה נחלק לשלושה מושבים בהם השתתפו רבנים, שלוחים ומשפיעים שבהרצאותיהם הטיבו להסביר בטוב טעם ובבהירות רבה אודות הדרך הנכונה והישרה להחדיר את ענייני 'גאולה ומשיח' בחיי היום-יום. המושב הראשון עסק בדרך הנאותה “להתכונן בעצמו” לקבלת פני משיח וזאת באמצעות שלושה תחומים, שמחה, אהבת ישראל ותורה. במושב השני בחרו המארגנים להתמקד בדרך “להכין את בני ביתו" וזאת בתחומים צניעות, חינוך ושלום בית. בערב התקיים המושב המרכזי, שעמד בסימן “להכין את העולם”, בהשתתפות רבנים וגדולי המרצים.

המושב הראשון.

תוך דקות מעטות התמלא האולם על יושביו, ואת שרביט ההנחיה נטל לידו הרב אליעזר טורין, שליח הרבי מה"מ בשיקגו שניווט את שני המושבים הראשונים ביד אומן. הוא ביאר את שיחתו של הרבי בנושא 'גולה לגאולה', ועמד בכמה מילים על תוכנית הקונגרס והמרצים שישתתפו בו.

לאחר מילות ההנחיה. מוזמן אל דוכן הנואמים הרב לוי הנדל, שביאר בנהירות רבה את המעלה והחשיבות שטמונה במידת ה'שמחה'. דוגמא לכך הביא מדברי ה'תניא' משתי אנשים המתאבקים, אפילו שהאחד חזק מהשני, אם אצל השני ישנה את מידת השמחה הוא יוכל לגבור בקלות על חברו.

בכדי להמחיש את דבריו הביא סיפר מדהים ששמע אודות המשפיע החסידי הרב מיילך קפלן מבנו, והוא ממחיש את הכוח הרב שיש ב'שמחה'. באחד הפעמים שרצה להבריח את הגבול דרך גרוזיה נכשל בניסיונו ונתפס. היה זה יום שבת והחיילים שתפסו אותו ביקשו ממנו לחתום על כל מיני טפסים, אך הוא לא התבלבל מהאיומים ומול פניהם הזועפות סירב בכל תוקף לחלל את השבת.

הללו פרצו בצחוק ולאחר שכמה מילות הסבר על ה'צאר הרוסי' לא הועילו, זרקו אותו אל צינוק תחוב מלא בעכברים ומיני זוחלין שהיה ממוקם במרתפי בית המעצר. לאחר כרבע שעה הרגיש הרב קפלן שאין הוא עומד בכך נפשית ותכף גמלה בלבו החלטה להתחיל לנגן ניגוני חב"ד וכך ישכח את הנעשה סביבו, וכך הווה. לאחר שלוש שעות כשחזרו החיילים, שמעהו מנגן ושיחררו אותו לחופשי במחשבה שכבר איבד את השפיות וכעת כבר אין מה לעשות אתו.

"אנו חסידיו של הרבי, צבא נבחר וממושמע למלך צריכים להוביל את העגלה הזאת. כפי שבמלחמה בעיראק הפלוגה שלכדה את צורר היהודים סאדם חוסיין הייתה שרויה בשמחה הכי גדולה.

אחריו הוזמן לנאום הרה"ג שלום דובער וולפא. הידוע כלוחם בחירוף נפש את מלחמותיו של הרבי מה"מ. הרב וולפא דיבר בארוכה אודות מידת ה'צניעות'. את הנאום בחר לפתוח בכוחם של הלבושים שכמאמר ה'תניא' לעיתים יכולים להעלים על הנפש עצמה.

"החינוך לצניעות מתחיל בגיל הרך, אי אפשר להרגיל ילד למצב מסוים וכשהוא גודל לנסות להניעו מהרגלו. אחד מיוצאי טוניס סיפר לי שראה את סבתו; בכל אימת שרצתה להחליף את מטפחת ראשה נכנסת מתחת לשולחן שהיא עטוף בקפידה בארבעת צדדיו במפה צחורה".

בהמשך סיפר סיפור, ששמעו כמה פעמים מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, ובכל פעם שהוא שמע זאת ממנו ידע שתכף יכל לבכות. המעשה היה עם האדמו"ר מססובר, באותו העת החלו להתפרסם תמונות וציוריים והוא היה ידוע כמי שהתנגד לכך מכל וכל.

אחד מחסידיו הגדולים, שהיה עשיר מופלג, שמע שיש להשיג ציור של אדמו"ר הזקן, עשה את כל המאמצים עד שהשיג אותה. זמן מה לאחר-מכן נסע האדמו"ר מססובר לאיזו שהיא עיירה ועבר דרך ביתו של אותו חסיד. דקות ספורות לפני בואו של הצדיק קיבל החסיד הודעה וסידר את ביתו. לאחר-מכן יצא להקביל פני רבו, כשלפתע נזכר בתמונה, נטש אט אט את רבו וחזר לביתו להסתיר את התמונה.

הרבי הבין זאת וכשהגיע לבית שאל את החסיד מה הסתיר מפניו. החסיד שהיה מופתע לא העיז להתחמק, הוציא את התמונה ושם אותה על השולחן. בראות הרבי את התמונה הרצינו פניו והוא אמר: יש לו עיינים נקיות, אם הוא היה בזמן התנאים הוא היה תנא אם הוא היה בזמן הנביאים הוא היה נביא.

את דבריו חתם הרב וולפא בדברים היוצאים מן הלב אודות חבישת ה'פאה'.

דבריו המרתקים של הרב וולפא תורגמו על ידי המנחה לאנגלית. הנואם הבא היה שליח הרבי מה"מ בפלטבוש הרב זלמן ליברוב, שבנאום נהיר ובצורה קולחת וברורה ביאר את המעלה הנשגבה שיש במידת 'אהבת ישראל'.

דוגמא לכך הביא סיפור שהוא עצמו חווה. "היה זה בעת שהרבי חילק את מאמר 'היחלצו'. עד אז לא היה נהוג שהרבי מחלק 'מאמרים' וכולם נדחפו לזכות ולקבל מידו הקדושה את הקונטרס, כך שהכמות נגמרה. למחרת חילקו כמות נוספת, ובראותי את הדחיפות האיומות העדפתי להישאר על מקומי ולא להידחף ביודעי שהרבי לא שש ושמח בראותו כל זה".

באותה שנה בי"א ניסן, כשהרבי חילק את מאמר 'אהבת ישראל' אירע דבר פלא, אני אף הפעם לא תכננתי להידחף ואילו הרגשתי עצמי נדחף אל הרבי וזוכה לקבל מידו את הקונטרס. הכמות הייתה מאוד מצומצמת, וכמה דקות אחרי שקיבלתי, הסתיימה החלוקה.

הרב ליברוב סיים את דבריו בתקווה שמתוך אהבת ישראל ואחדות נגיע לגאולה השלימה, והניסיון הארוך והמר שבו אנו נמצאים יפסק, ונזכה שבחודש תמוז, חודש הגאולה, נגאל.

המושב הראשון הסתיים ומאות המשתתפים מיהרו את צעדיהם כשפעמיים מכוונות לבית חיינו להשתתף בתפילת מנחה במניין כ"ק אדמו"ר מה"מ בפלטרין של מלך – 770. 

המושב השני

קהל רב יותר של משתתפים גודש את האולם שמתמלא בזעף עד אפס מקום. המנחה הרב טורין פותח את המושב בחשיבות הרבה שהרבי העניק ללימוד עניני 'גאולה ומשיח' כאקט שמקרב את הגאולה, ומזמין אל הדוכן את מנהל מכון חנה הרה"ח הרב שלמה מעיאסקי מי שידוע בלשונו הרהוטה והמיוחדת אודות עניני 'גאולה ומשיח'.

הרב מאיעסקי פתח את דבריו בעלותו שאלה מתבקשת, מדוע בחר הרבי דווקא בחודש תמוז, בו אירעו דברים קשים בהסטוריה היהודית, להיות חודש הגאולה. בהמשך דיבר בארוכה בדברים נהירים וברורים,  אודות הצעתו של היצר להכניס בליבותינו בהלה על הזמן הרב שחלף ועדיין לא זכינו להתגלות. ההפך הוא הנכון, הזמן הרב שעבר רק צריך לחזק אצלנו את האמונה והציפייה.

את נאומו סיים בבארו את המעלה שיש בלימוד עניני 'גאולה ומשיח' שעל ידי כך מקרבים את הגאולה, כדבריו הטהורים של הרבי שזאת הדרך הישרה לקבל פני משיח.

את המשא המרכזי של המושב נתן ללא ספק, הרב צבי המניק, שריתק את הקהל במשך זמן רב בדברו על עניני דיומא בעניני חינוך. את דבריו פתח בהביאו כמה משיחותיו של הרבי אודות 'חינוך' ובצורה מופלאה קשר זאת עם הגאולה.

"בנגלה לכל שאלה יש תשובה. כל הצורה של הגמרא בנויה משאלות ותשובות. בחסידות אנו רואים שזה לא כך, ראשית מעלה הרבי שאלה לאחר-מכן דן במשהו אחר לחלוטין ומבאר אותו על דרך השאלה. כך גם בחינוך, אנו לא צריכים לחקות שתהא איזה בעיה ולפתור אותה. לפני שהילד נולד אנו צריכים להסביר לעצמנו איזה ילד אנו רוצים לגדל ובכך כל הבעיות שיצוצו יפטרו במהירות יותר."

המנחה הודה במילים חמות וכנות לרב המניק על נאומו המרתק והזמין, תוך שהוא מרעיף שבחים רבים, את הרב אבא פלטיאל. "הרב פלטיאל, פסק המנחה, "הוא איש גדול מאוד, אני אישית יודע על רבים מהשכונה שהוא ה'עשה לך רב' שלהם אך זה מעדיף להיות נחבא על הכלים ולא להבליט את עצמו".

הרב פלטיאל פתח את נאומו בבארו במילים ברורות את המושג 'בניין עדי עד'. "לעיתים פונים אלי בני זוג שיש בניהם מריבה ולאחר בירור קצר אני מבין שכל אחד רוצה לקבל לידיו את הכל. צריך להבין שהדרך הטובה ביותר להשתית עליו בית נאמן נטול כל מריבות ומתחים הוא הצורך לדעת להתפשר". לאחר שדיבר בארוכה על עיניני שלום בית, קשר אף הוא את נושאו בצורה מדהימה, לגאולה.

הקהל יושב מרותק לנאומים. ובשלב הבא התיישבו שלושת הרבנים לסימפוזיון בו השתתפו שלושת הרבנים, הרב מאעיסקי הרב מוניק והרב פלטיאל שענו וביארו בארוכה עד לפרטי פרטים על שאלות רבות, בתחומים שונים ומגוונים שהופנו אליהם.

המושב השלישי והמרכזי.

בהסתיים הסימפוזיון עברו מאות המשתתפים לאולם הגדול. כשאוזניהם מתענגות לקול צלילי האורגן שהשמיע ניגוני חב"ד ערבים, נטלו את ידיהם והתיישבו לסעודת מצווה על יד שולחנות ערוכים בכל טוב, בשר ודגים.

את המושב התכבד להנחות הרב שלום יעקב חזן שפתח ב'דבר מלכות' וביאר נחרצות, שאין אנו צריכים להתעצב חס ושלום מהעלם וההסתר הנורא בו אנו נמצאים, משום שמרה שחורה זוהי עצת היצר. "אנו חסידים צריכים לדבוק באמונתנו היוקדת, ולצפות שבכל רגע הרבי יתגלה ויגאל אותנו".

מילים כדרבנות אודות נבואתו של הרבי, דיבר השליח הנודע הרב העשיל גרינברג הידוע כנואם בחסד עליון שידו רבה לו במסירת הרצאות מרתקות אודות נושאי 'גאולה ומשיח'. הרב גרינברג ביאר בארוכה את נקודת האמונה שהיא למעלה מהסתכלות שכלית ודחה מכל וכל, שחס ושלום לחשוב שמא הרבי קיווה בדבריו שתבוא הגאולה, ותו לא. "'אט אט משיח', 'לאלתר לגאולה' ו'נגמרה עבודת הבירורים' אמר הרבי מה"מ בנבואה - לא בתקווה. ועובדת היות נבואה בדורנו, אנו יודעים מדברי הרמב"ם שהוא הפוסק היחיד בעניני 'משיח' באגרת תימן, שלפני הגאולה תחזור הנבואה.

את הוודאות שדבריו של הרבי נאמרו בנבואה, ביאר דרך דוגמאות רבות, בניהם שיחתו המדהימה של הרבי שכיום אנו יודעים שנאמרה בנבואה בעניין כיבוש עיראק ותפיסתו של הרודן - ימח שמו - סאדם חוסיין.

הדובר הבא היה הרב ישראל פריד, שליח הרבי מה"מ באוניברסיטה במנהטן, שדיבר בארוכה על  הצורך והמחויבות של פרסום המופתים והניסים שקורים בכל יום. בהמשך הביא סיפור מדהים שאירע בנוכחותו. "באחת הפעמים שעברתי על יד הרבי בחלוקת דולרים, ראיתי לפני אדם שביקש ברכה עבור בנו, הרבי בירך את בנו וביקש שיבדקו את תפיליו. כשיצאתי מהרבי נדהמתי, מהיכן ידע הרבי שזה בן?! ועוד, מהיכן ידע שהוא אחרי גיל בר מצווה?!. מאוחר יותר כשביקרתי אצל בן דודי בפלטבוש, שידעתי שכבר כמה שנים נשוי ואין לו ילדים, סיפרתי לו את שראו עיני. הוא ניגש אל הרבי, ובי"ט כסלו אותה שנה זכה לחבוק בן".

"פרסום זהותו של משיח, אינו מפריע לאף אחד. זה טעות מיסודה לחשוב כך, אם היה זה מתקבל אצלנו זה היה פשוט וברור לכולם. לאחרונה נכנסתי לקניות בחנות בלאוררי סייד - מנהטן ופגשתי שם חסיד בעלז שביקש לשוחח איתי. לדבריו, בשביעי של פסח הגיעו לבית כנסת בו הוא מתפלל בחורים חב"דים חדורי תחושת שליחות בצורה בלתי רגילה וללא משא פנים, מלאים באמונה כרימון, דיברו בקחצהייט רב על משנתו של הרבי ועל היותו מלך המשיח. אני מאמין בזה, סיים, אך חוששני שלא כך הם פני הדברים אצל כל המתפללים".

"כשסיים את דבריו שאלתי אותו, הרשו להם לדבר?!, הוא ענה שכן. שנה הבאה הם יבואו בשנית?! הוא ענה שלפי מה שידוע לו אין שום התנגדות. אז הגה עצמך, פניתי אליו ישירות. אם אתה לא היית אומר לי שאתה מאמין ברבי כמשיח גם לא הייתי יודע זאת".

המנחה מודה לרב פריד על נאומו המיוחד, ומזמין את המרא דאתרא הרב אהרון יעקב שווי, לשאת דברים. הרב שווי ניגש לדוכן הנואמים  והביא במילים נהירות את ברכת השכונה והבד"ץ למעמד. "צריך" אמר בנרגשות, "שעניין משיח יהיה חדור אצלנו במעשה דיבור ומחשבה, מהרגע שבו אנו נוטלים ידים עד קריית שמע".

דברים נרגשים אודות שלימות העם והארץ נשא הרב שמואל חפר חבר אגו"ח ומנהל בית רבקה בארה"ק. את דבריו פתח בהביאו את דבריו של הרבי בהתוועדות בשנת תש"כ אודות עת רצון שהיית אותו זמן בשמים לשחרור יהודי רוסיה ממסך הברזל, ודבריו של הרב ניסן נימנעוו על כך.

"צריך להבין, אמר בצער, כיום קרוב למיליון גויים חיים בארץ. ההתבוללות היא נוראה ואיננה ניתנת לתיאור. בעבר שמעתי שפנו אל אדמו"ר ידוע והסבירו לו על האסון שעומד חלילה להתרגש על העם היהודי בעקבות אי תיקון חוק מיהו יהודי. זה, במקום שיבין את העניין, הפטיר בפשטות 'זה לא הבשר שלנו'.

“כמו"כ חקוק בזיכרוני שיחה שהיית לי עם יהודי שומר תומ"צ בעל ההשפעה שלטונית רבה בזמן ממשלת שמיר, זה ששמע את דברי על התבוללות הנוראה שישנה בארץ הצדיק אותי וטען; כן, אני יודע, שמיר הוא שקרן גדול, הוא הבטיח לנו כסף לישיבות ולא קיים את הבטחתו. הבטתי בו המום, אני מדבר אתך על סכנה קיומית ונוראה ואתה מדבר לי על סכומי כסף לישיבות".

האי אכפתיות גם בנושא שלימות הארץ היא בעוכרנו, היל"ת ישנה תוכנית מסוכנת ונוראה של ראש הממשלה, לעקור יהודיים מאדמתם, וזה ללא כל סיבה. האדישות שבתגובת הקהל, מזכירה לי הנהגה דומה שננקטה אז, בימי מלחמת העולם השנייה. כשהגיעו ידיעות ממדינות פולין וגרמניה ע"כ שיהודיים נטבחים, או אז במקום שהיהודים ינקטו יוזמה להגנתם, הרגיעו עצמם בטענה שאלינו זה לא יגיע.

את מסכת הנואמים חתם הרב ירמיהו ברנובר. הרב ברנובר דיבר ב'קאך' מיוחד על הצורך לחזק את האמונה ברבי, ולפרסם זאת בראש חוצות ללא כל כחל ושרק.

"אנו לא מוכנים לחכות לא חמש שנים ולא עשר שנים". זעק מקירות לבו. "אנו רוצים לראות את הרבי נאו ומיד. העבודה היחידה שנותרה לנו היא עתה היא כדברי הרבי בשיחה לשלוחים בתשנ"ב היא קבלת פני משיח". בסיום דבריו מחה דמע מעל פניו ובבכיות עצומות, זעק את הכרזת הקודש "יחי אדוננו" שלושה פעמים כשכל הקהל עונה אחריו בהתרגשות רבה ברטט ובזיע.

את הכינוס - יום עיון, שהיוו את יריית הפתיחה לפעולות רבות נוספות שיערכו כהכנה ראוויה ליום הגדול –ג' תמוז, חתם הרב אליעזר זלמנוב שהקריא את ההחלטה לקיים בכל יום שיעור בעניני גאולה ומשיח. השיעורים יתקיימו בכל יום בבית כנסת אחר בשכונה וימסרו בשבע שפות.

בטרם בירך הקהל ברכת המזון, חולקו למשתתפים כמה תשורות מהודרות. האחת היא חוברת 'המאמר המבואר' שנערכה על ידי וועד חיילי בית דוד, השניה על ידי הרב ישבעם סגל, והשלישית מתכונת של השישים שיעורים הקרובים שנקבעו ע"פ ההחלטה, הרבנים שימסרו אותם והמקומות שבם יתקיימו.

יום העיון המוצלח הזה נחתם בהצלחה רבה, ומאות המשתתפים התפזרו כל אחד לביתו מלא וגדוש, מוכן ומלא באמונה יוקדת וניצחת בהתגלותו של הרבי מה"מ שתכף ומיד יגאל אותנו מחבלי הגלות, ומהחושך הכפול והמכופל בו אנו שרויים.