בשבוע האחרון התקיימו בבית חיינו מספר התוועדויות עם הרב עופר שי' מיודובניק משפיע בישיבת צפת, שהגיע אל הרבי מלך המשיח לחג החגים י"ט כסלו. הת' חיים פוזן מביא רשמים מההתוועדויות מלאות השמחה והחיות.

הרב מיודובניק הגיע ביום שישי – י"ז כסלו כשעה לפני הדלקת נרות. השמועה שבבית משפחת ר' זלמן שארף תתקיים הערב התוועדות עם הרב מיודובניק עברה מפה לאוזן.

בהתוועדות הסביר הרב מיודובניק כי בענייני עבודה אין לחפש 'סגולות' צריך לעבוד! כן דיבר אודות הזהירות הצריכה להיות שלא יכנסו לראש דברים זרים. לדוגמא אדם שמתעורר בבוקר מהשעון המעורר שבפאלפון על ידי נעימה קלאסית שנכרי הלחין, וכן בספרים חיצונים וכדו'. כן דבר על העצבות דבר זה הוא אחד העצות של ה"קלוגינקער" ("חכמולוג" = כינוי ליצר הרע) כמבואר בארוכה בפרק כ"ו בתניא.
שם בתניא מאריך האדמו"ר הזקן בהסבירו כיצד להתגבר על העצבות מ'מילי דשמיא' – בעיות שישנם לאדם בעבודת השם. אבל בנוגע לעצבות מעניינים גשמיים מסכם את זה האדמו"ז במספר שורות. הסיבה לכך היא כי היצר הוא שמכניס את עצבות כדי לרפות את ידי האדם.

מסופר על יהודי שעבר בין צדיקים רבים בבקשה לתיקון וסגולה שלא יהיה לו מחשבות זרות, אולם כל ה'סגולות' לא הועילו... לבסוף הגיע האיש לאדמו"ר הזקן. אמר לו האדמו"ר: הפתרון למחשבות זרות הוא – לא לחשוב עליהם!

חסידות חב"ד דורשת עבודה בכח עצמו - אם יש בעיות צריך לפתור אותם ולא לחפש סגולות שישחררו אותנו מהצורך לעבוד.


התוועדות נוספת התקיימה בכ' כסלו בבית ר' מוטל שניידרמאן, הרב מיודובניק התוועד על הכתוב בלוח היום יום של י"ט כסלו: "בדרכי החסידים באהבת רעים".

כדי שלא להפריע לשכנים... הוחלט שההתוועדות תימשך ב'עזרת נשים' של 770. ההתוועדות הסתיימה לערך ב-5:00 לפנות בוקר


למחרת ביום כ"א כסלו, התקיימה כמדי שבוע בפינה המזרחית צפונית שמתחת לעזרת נשים (הידועה בשם "פינת החי [וקיים]") ההתוועדות לחיילי בית-דוד, הנמצאים בקו החזית.

במהלך ההתוועדות סיפר ר' עופר את הספור הבא: רבה של העיר המבורג שבגרמניה נפטר והתעורר הצורך לבחור בממלא מקום. באותו זמן התחבטו למדני העיר בתוספות מוקשה שאיש לא הצליח ליישבו. אחד מתלמידי הגאון מווילנא שהיה מועמד לרבנות הקהילה, ניסה בכל דרך ליישב את התוספות. באותו זמן שלח המגיד ממעזריטש את תלמידו ר' זושא מאניפולי ליסע למקום מסוים, הרב המגיד אמר לו :ששם הוא יפגוש רב שיתקשה בתוס' מסוים ור' זושא יישב לו את הבעיה.

ר' זושא הגיע אל אותה אכסניה ואכן בהשגחה פרטית התברר כי מקום הלינה היחיד שנותר הוא ליד אותו רב, היה זה אותו מועמד לרבנו העיר המבורג. באותו יום ראה ר' זושא את הרב מעיין בסוגיה. הוא ניגש אליו והציע לו ליישב את הקושיה, בהיותו נראה כאדם פשוט, לא השים הרב את ליבו לר' זושא. כעבור זמן כשהרב הבין שלא יוכל ליישב לבדו את הקושיא הסכים לשמוע את ר' זושא.

ר' זושא הבין שאם המגיד ממעזריטש שלחו עד הנה, מטרת השליחות היא בעצם להביא את הרב למעזריטש ולקשרו למגיד, הוא ביקש ממנו תקיעת כף שאם יסביר לו את התוס' יבוא הרב לראות את ה'מגיד'. ר' זושא אכן הסביר לו את התוספות ובעקבות כך התמנה הרב לרבה של העיר המבורג.

כיוון שהרב (למרות שהיה מחוגי המתנגדים) הבטיח לבא למעזריטש, הוא נסע לגאון מווילנא לשאול, מה לעשות? הרי אינו יכול לבטל את תקיעת הכף. אמר לו הגאון: סע לשם ותחזור לספר לי מה ראית שם. (כמובן שבמקרה כזה נוסע האדם מתוך מחשבה לראות את מה שיוכל לספר לאדם השולח)...

הרב נסע למעזריטש ונוכח לראות את לימוד ותפילת החסידים והבין ש'יש דברים בגו', הארס והשנאה שמלאו אותו קודם לכן נגד עדת החסידים נעלמו למול האמת שראה. כעבור זמן חזר הרב לגאון מולנה, וסיפר לו את שראה ושמע במעזריטש, אמר לו הגאון: הרי אתה נוגע בדבר, בגללם קבלת את המשרה... אמר לו הרב אבל הרי הייתי שם ונוכחתי לראות כי הם יהודים שומרי תורה ומצוות ואדרבה, דווקא שם ראיתי זהירות והקפדה מיוחדת בכל המצוות, הדבר היחיד ששונה שם הוא השמחה והחיות שיש להם...

אולם אז אמר לו הגאון: אני יודע מאיפה מגיעה התורה שלהם. פעם הש"ך ישב ולמד לבדו בבית המדרש בלימודו נתקל בקטע גמרא שהיה לו מוקשה ביותר ולא ידע לתרצו, לפתע נוכח שבשולחן מולו יושב אדם בעל הדרת פנים ולומד בדיוק את אותו קטע, אותו אדם הציע ללמדו את הסוגיה המוקשית והש"ך ענה לו אני רוצה להתייגע בתורה לבדי אז אמר האיש אם כן אלך לי לשבתאי השני... היה זה שבתאי צבי שם רשעים ירקב. אותו דבר אמר הגאון מווילנא: קרה איתי, אלא שלי אמר האיש: אם כך אלך למעזריט'ש.
הרב שהיה במעזריטש ענה לו: ואולי זה בדיוק מה שרצה הקלוגינקער שתחשוב...


ביום כ"ב כסלו התקיימה התוועדות נוספת בביתו של הרה"ח ר' שלמה כהן, הבית נמצא ברחוב מלבורן מול תחנת המשטרה, אך על אף המרחק מ-770 היה הבית מלא בבחורים.

הרב מיודובניק דיבר אודות מאמר המשנה בפרקי אבות: רבי עקיבא אומר וכו' שלי שלי שלך שלך הרי זה מידת סדום. מדוע? והסביר שהסבה שהאדם אומר "שלך שלך" הוא בעצם כדי שיהיה "שלי שלי", בכדי שלא יצטרך לתת משלו - מוכן הוא אפילו להשאיר לחברו את אשר לו. ההתוועדות הסתיימה בריקוד שמח מתוך האמונה האיתנה כי הנה מתגלה הרבי מלך המשיח שליט"א מלך ביופיו תחזינה עיננו, בקרוב ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד