בליל שישי התאספו כל תלמידי קבוצה ס"ג להתוועדות רעים והתעוררות לזכות התמים מנחם מענדל שיחי' בן איטה רות צייטלין, שנפגע בתאונת דרכים. ההתוועדות התקיימה ב"ר' געצ'ל שול" - בית הכנסת הנמצא בקומת הקרקע של בניין הפנימיה 1414. הרב דוד שי' רוטשטיין התוועד עם התמימים וכן הרב איצ'ה שפרינגר, משגיח ומשפיע בישיבה.

במהלך ההתוועדות הגיע אביו של מנחם מענדל הרב צייטלין סיפר לתמימים על השיפור הגדול שחל במצבו של מענדי שי', ברוך השם. מענדי כבר פתח את עיניו ואף הניחו עימו תפילין, בהמשך הודה האב לתמימים במילים נרגשות, על התמיכה הרבה הן בגשמיות בתורנויות וכו' והן ברוחניות בתפילות, באמירת התהילים בקבלות טובות ועוד. "במעשיכם נתתם לנו את הכח להמשיך" אמר האבא.

זוהי הפעם השלישית בה מתאספים תלמידי הקבוצה להתוועדות משותפת, אולם נראה כי זוהי הפעם הראשונה בה ישבו כל התלמידים יחד מתוך אחדות מופלאה. בית הכנסת היה מלא מפה לפה, רבים עמדו מחוסר מקום, אולם זוטות שכאלו לא תפסו בהתוועדות הנפלאה. בעיצומה של ההתוועדות קמו התימימים שמו יד על כתף ויצאו בריקוד של שמחה, שנמשך שעה ארוכה...

הרב רוטשטיין התוועד עם התמימים אל תוך השעות הקטנות של הלילה, כשהוא תובע מהתמימים לא להיתפס ל'גילויים' וללכת אחרי 'העצם'.  אנו חיים בתקופה של עצם. חסרים לנו הגילויים אולם דווקא בזמן זה ביכולתנו לגלות אתך העצם. תפקידנו אינו להתגעגע לעבר אנו צריכים לרצות את העתיד. לרצות את העצם שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה תוי"מ. הרב דוד המשיך בדברו אודות כך, שצריך לאהוב את השני באמת. יש אהבה שבה בעצם אנו אוהבים את עצמנו, כמו שאנו אומרים "אני אוהב את הצבע הזה" ומתכוונים להגיד שהצבע הזה טוב בשבילנו. כך לפעמים אוהבים מישהו רק בגלל שזה טוב לנו... צריך שתהיה אהבת ישראל אמיתית שזה השער לכל הדברים.