במשך שעות ארוכות התוועד השליח הרב יוסף שי' ענגעל וסיפר נוסטלגיות וזכרונות רבות שהיו לו מזמן שהותו בבית חיינו, בין שאר דבריו התמקד על הגאולה שהייתה לרבי מה"מ ולמה היא שונה משאר הגאולות של שאר הרביים?. ראשית אמר כידוע גאולתו של הרבי מה"מ שליט"א הייתה בה' טבת, במשפט הספרים הידוע. אז היה אפשר לחוש את השינוי שחל אצל הרבי מתי שהוא שמע על הפסיקה ששיחררה את הספרים, במשך שנה וחצי הסיפור הזה הכאיב לרבי מאוד ומי שהיה בקרבתו ראה זאת במוחש. אך הפלא הגדול היה שבניגוד לכל הרביים, הרבי לא התוועד במשך זמן רב והשעון לא עצר מלכת, כפי שהיה אצל כל הרביים שעשו מזה גישמעק גדול, הרבי מה"מ שליט"א לא רק שלא עשה מזה עניין גדול אלא אף הוסיף בדרישה מהחסידים לעסוק במבצעים במשנא תוקף בעקבות כך. 

התשובה הטמונה בכך היא, המשיך, שהצל כל הרביים גאולתם פעלה עלייה בתוך הדרגה בה היו נתונים עם ישראל, מה שאין כן אצל הרבי מה"מ שליט"א גאולתו רוממה את כל עם ישראל ממצבם למצב חדש.

הוא המשיך לספר, שהוא זוכר בבחרותו שהלך עם כמה בחורים נוספים לעשות מבצע חנוכה באחת המדינות הנדחות, כשבכל המדינה מתגוררים רק 33 יהודיים, ולמרות כן הם העמידו חנוכיה גדולה ומהודרת באחד המרכזים הגדולים במקום, בחזרתו משם לא היה בטוח בכלל שאחד מיהודי אותה מדינה בכלל ראה את החנוכיה. אבל שהוא הגיע לאחר מכן לרבי מה"מ ובישר לו על שליחותו ענה הרבי שזהו היה 'עבידתי כדבאי', הוא זוכר שהוא כל כך התרגש משום שאצל הרבי לא היה שייך לומר כך, הרבי דרש מהשלוחים להמשיך ולערוך עוד ועוד מבצעים.

הוא חתם את ההתוועדות בכמה סיפורים שהמחישו את הביטול הגדול שהיה לרש"ג כלפי הרבי מה"מ שליט"א.