אם בוקר, יום חמישי, נמרחו לוחות המודעות ב770 וברחבי שכונת קראון-הייטס במודעות מזכרי עיניים שכותרתם זועקת "והחי יתן את ליבו", אכן חלפה שנה שלמה מאותו יום ארור בו התפשטה כמו אש בשדה קוצים הידיעה המרה אודות פטירתו הטראגית של התמים הנעלה יוסף יצחק ע"ה דגן.

 

חבורות חבורות של תמימים התאספו סביב המודעות, קוראים שוב ושוב את התוכן ומתקשים להאמין. "הלילה נתאחד כולנו להתוועדות יארצייט לרגל יום השנה הראשון לפטירתו". זכרונות העבר עולים וצפים, ועננה של כאב יוקד מתפשטת על פני כולם. במרכז המודעה מופיעה תמונתו של יוסי ז"ל, דבר שמעצים את הכאב עוד יותר.

 

מיד לאחר סדר חסידות והשמעת השיחה היומית, ולאחר שנפרסו המפות, נערכו השולחנות במיני מאכלים כיד המלך שהוכנו מבעוד מועד. מאות תמימים תפסו את מקומותיהם לכבוד סעודת היארצהייט שכותרתה אחדותם של התמימים. המנחה המדופלם הת' יוסף יצחק גולדשטיין נטל את שרביט ההנחיה ועשה זאת בכשרונות מדהימה. לאחר כמה מילות פתיחה הוזמן הרב איצ'ה שפרינגר ממשפיעי ה'קבוצה' ולאחר שחזר עם התמימים פסוק בפסוק את פרקו של הרבי מלך המשיח, הכריז את הכרזת הקודש שלושה פעמים כשהקהל כולו נעמד על רגליו ועונה אחריו ברתת ובזיע. בהמשך דבריו הסביר בארוכה את משמעות הפסוק "והחי יתן אל ליבו".

 

המנחה מודה לרב איצ'ה שפרינגר ומספר את הסיפור הבא: "מיוחדותו של יוסי היתה יותר מכל אהבת ישראל, בה הצטיין והיה מגדל אור לכל החבורה כולה. כמה ימים טרם פטירתו הבחין באחד הבחורים כשפניו נפולות, הוא אחז בכתפיו ובחיוך לבבי התעניין על מצבו, אותו בחור שהיה נתון תחת שברון לב, לא שיער את מדת רצינותו של יוסי לסייע לו ודחה אותו. יוסי לא התייאש וביקש שוב, הפעם הוסיף לבקשתו את הפסוק "דאגה בלב איש ישיחנה". כשאותו בחור ראה שיוסי רציני בבקשתו והוא אינו מרפה, עלה איתו ביחד לחדר ושטח בפניו את מצוקתו. יוסי שמע, ביקש לקחת קצת זמן והבטיח לחזור עם סיוע אופרטיבי. אמר ולא חזר...

 

הת' ישראל בקובזה ניגש לדוכן הנאומים ובבהירות רבה חזר שיחה של הרבי המסבירה בטוב טעם את הענין של "יעקב אבינו לא מת".. כשסיים הזמין המנחה את אחד התמימים שהיה חבר קרוב של יוסי שריתק את הקהל במשך דקות ארוכות בסיפורים ואפיזודות מאורחות חייו המופלאים של יוסי טרם פטירתו. בין השאר סיפר שני סיפורים מדהימים איך שלידתו וחייו של יוסי היו בברכת הרבי. האחד: טרם לידתו של יוסי ע"ה ואחיו התאום אבי יבלחט"א, ביקשה אימו מהרבי מלך המשיח לזכות בפרי בטן, ופעם אחר פעם התעלם הרבי ממכתביה ולא הגיב. באחד הפעמים, תקופה ממושכת לאחר שלא שלחה אל הרבי מכתב, שלחה עוד מכתב כשכתבה שכלל לא משנה לה עם זה יהיה בן או בת, רצונה עז להגדיל את משפחתה ושתזכה שיהיו לה עוד ילדים. חלפו כמה ימים, הגיע מכתב תשובה מהרבי, הרבי החזיר את אותו מכתב שכתבה, הקיף את המילים ילדים, והוסיף ברכה והצלחה. חלפה שנה בלבד וזכתה שיוולדו לה שני בנים תאומים יוסי ע"ה ואבי יבלחט"א.

 

סיפור שני: כשאבי ויוסי היו ילדים בגיל קט, הגיע הגב' דגן לקראון – הייטס בכדי לקנות כובע וחליפה לבנה הגדול שיום הבר מצווה שלו קרב, וכיוון שהיה זה יום ראשון, ניצלה את ההזדמנות לעבור לפני הרבי ולקבל דולר לברכה והצלחה, כשהיא עמדה במסדרון לפני הרבי, על אף שהיו לפניה מספר אנשים, הרים הרבי את ראשו ואמר "רחל לאה בת הינדה", כשכל כולה מרוגשת ניגשה אל הרבי, זה הגיש לה דולר וברכה 'בברכה והצלחה'. נפעמת לחלוטין ממה שעבר עליה זה עתה, פנתה עם בנה לחנות הכובעים, והחנתה את מכוניתה כשילדיה הנוספים בתוכו בצמוד לחנות ברחוב קינגסטון, כדרכם של ילדים חלפו דקות בודדות, והם החלו מתעסקים ברכב, כשלפתע החל הרכב להתדרדר לכיוון השדרה הראשית איסטארן- פארקווי, כשאנשים חזו בהשתלשלות העניינים רדפו אחרי הרכב בנסיון נואש לעוצרו, כשהרכב היה כבר סמוך לשדרה פכרו הנוכחים את ידיהם ביאוש והתכוננו לגרוע מכל. לפתע הגיח רכב משום מקום, חסם את הרכב המתדרדר ולמעט סריטות קלות לרכב, איש לא נפגע, מסתבר שברכב הנהוג היה הרב ריבקין שמונה על ידי הרבי באותו היום לשמש כשליח באחת המחוזות בפלורידה, וכשהגיע לשדה התעופה הבין שפיספס את טיסתו ובזמן ההמתנה לטיסה הבאה החליט להגיע ל770 ולזכות לעבור לפני הרבי בחלוקת דולרים. כשהגיע וראה רכב מתדרדר על שידרת איסטארן פארקווי מה עוד שמושב הנהג ריק, התעשת וחסם אותו ברכבו. הגב' דגן שיצא למשמע המהומה והבינה את שאירע קישרה זאת מיד לברכה המיוחדת לה זכתה מהרבי שעות ספורות בלבד קודם.

 

קהל המתוועדים גדל בהתמדה כשכעת נראים כמה עשרות מאנ"ש ששמועת התוועדות האחדות שעורכים התמימים בבית חיינו הוגנבה לאוזנם ומה לא יותר מרווה נחת ומרגש בתוך כל סערת המחלוקות, העלם והחושך בו אנו נמצאים, מלהתמוגג מהנאה לנוכח מאות מתלמידי ה'קבוצה' שיושבים בבחינת "שבט אחים גם יחד".

 

הת' לוי יצחק שמואלי מארגן ויוזם האירוע ומי שטרח להנציח את שמו של יוסי בכל מיני אופנים במהלך השנה האחרונה, עלה לדוכן ובמילים נרגשות סיפר על הקשר הקרוב שהיה לו עם יוסי. בין השאר סיפר את הסיפור הבא: "ביום שנערכה ההלוויה, נסעו כל התמימים באוטובסים מאורגנים לירושלים ושניים מהאוטובוסים נעצרו עקב תקלה באם הדרך. שיעור ג' – חבריו הקרובים של יוסי - התאספו באוטובוס אחד והתכוננו להמשך הנסיעה, אחד התמימים משיעור א'  בחור שאינו אהוד – בלשון המעטה – על החברה, ניגש אלי וביקש שהעלה אותו לאוטובוס. כשדחיתי אותו בנימוס הוא ביקש לשוחח איתי בצד וכשדמעות מבצבצות בין עיניו סיפר שיוסי היה היחיד שנתן לו יחס והחשיב אותו, ובדרכו האחרונה הוא חייב להיות נכח, אל דבריו האחרונים התלוו פרץ דמעות אדיר, ולא יכולתי לסרב לו...

בסיום דבריו ערך הת' לוי יצחק שמואלי סיום על מסכת חגיגה אותה התחייב לומר באחד מימי השבעה.

 

כעת מתכבד המנחה להזמין את הנואם המרכזי הרב  יוסף יצחק ג'יקובסון שריתק את ה'קהל' במשך שעה ארוכה. הרב ג'יקובסון פתח את דבריו בכך שלא זכה להכיר את יוסי, אך עצם זה שלכבודו ולזכותו מתאחדים כל תלמידי ה'קבוצה' יכולה להעיד על אישיותו הנפלאה ונפשו האצילית. "ביקשו ממני לדבר על אהבת ישראל, בתחילה לא הבנתי מדוע נבחר דווקא נושא זה אך שנברתי מעט בזיכרונות העבר ראיתי בכך השגחה פרטית. ביום ראשון כ"ו אדר תשנ"ב, כשהייתי בחור, הייתי אמור לטוס לארץ הקודש, אל אף שבחורים לא היו נוהגים באותה תקופה לעבור לפני הרבי בחלוקת דולרים, משום שהייתי צריך לטוס לארה"ק ניגשתי לבקש ברכה.

 

שעה שלמה עמדתי בתור, עד שאחד מוועד המסדר הבחין בי ונתן לי להיכנס לתור, לפני עמדה ילדה בסביבות גיל שש-שבע, חזותה העידה עליה שהיא אינה נמנית על קהל עדת חסידי חב"ד, אך שהיא עברה לפני הרבי וקיבלה את הדולר מידו הקדושה היא הפטירה באנגלית "אני אוהבת אותך" – פיו של הרבי התמלא חיוך כמו שאף פעם לא ראיתי. המזכירים היו מעט נבוכים, ואני הייתי סקרן לראות כיצד הרבי יגיב על כך. בחיי זכיתי לראות את הרבי מחייך הרבה פעמים, אם בהתוועדויות או בהזדמנויות שונות אך כזה חיוך לעולם לא ראיתי, פניו של הרבי פשוט קרנו מאושר. הרבי קרא לה פעם נוספת הגיש לה עוד דולר ואמר "זה בשביל אהבה", אלו היו המילים האחרונות – לעת עתה -  שזכיתי לשמוע מהרבי. מילים שמהדדות באוזני עד היום כאלה שגילמו את אהבת ישראל הגדולה שהייתה לרבי.

 

בהמשך דבריו הזכיר הרב ג'ייקובסון סיפור דומה שאירע בעבר עם בחור שנהרג בדרכו להרי הטכסטיל ועל ההתייחסות שהיתה לכך מהרבי בשיחה שנאמרה באותו שבוע.

 

בהמשך דבריו הרחיב על עניין האחדות שצריכה להיות בין התמימים ובין השאר העלה דברים אופרטביים ומעשיים שיעודדו ויחזקו את נושא האחדות בין הבחורים ואנ"ש.

 

דבריו האחרונים של הרב ג'ייקובסון הותירו על הקהל רושם עז. השעה היתה מאוחרת, כשבשלב זה הסתיימה ההתוועדות הרשמית כשהבחורים מתאספים חבורות חבורות נפעמים ומתפעלים מהאחדות המדהימה ששרתה על כולם באותו ערב.

 

ההתוועדות כולה הועברה על ידי האתר 770 חי  וצפו בה חבריו של יוסי ובני משפחתו שנבצר מהם להשתתף בהתוועדות עקב הימצאותם מעבר לפני הים. בסיום ההתוועדות חולקה לתמימים תשורה מיוחדת שהוכנה מבעוד מעוד על ידי וועד חיילי בית דוד, בתשורה מכתב מרגש של ר' מענדל פריז לבנותיו.

 

 

 

 

 

 

 

 

‎‎‎