| "שקט השתרר בכיתה, לא ידעתי איך להתמודד עם החשיפה פחדתי ממה שעמד להתרחש, ונעצתי מבטים עוינים בבחור שגילה את סודי. המורה החל לדבר אלי לפתע בקול רגוע: הוא הסביר שאין לו שום בעיה אם זה שאני רוצה להיות דתי, גם הוא הולך לבית הכנסת ביום כיפור... אבל לא חייבים לעזוב הכל אפשר להשאר בבית הספר, לסיים בגרויות, לקבל תעודה. הנהנתי בראשי כשמחשבותי משוטטות בעולם אחר. היה עלי עדיין להודיע על החלטתי להוריי"
"חשבתי שנגיע לבית-כנסת קטן ומסודר, משהו שקט... כשנכנסנו ל-770 לא הבנתי איפה אני נמצא. נדהמתי מהאנשים מהאווירה ומעל הכל: תחושת החיות, הדינמיות שפשוט זרמה שם. כעבור זמן למדתי לדעת שזהו: בית-רבנו שבבל, מקום בו גלתה עיקר שכינה." |
